בשנות הששים והשבעים של המאה ה-20 החלו לקום בארצות הברית, ארגונים לא-ממשלתיים ששמו להם למטרה להבטיח את השמירה על זכויות האדם, בשל הקושי שבהשארת השמירה על זכויות האדם בידי המדינה.

​

המאבקים לשמירה על זכויות האדם החלו בדרישה של אזרחים אמריקאים שחורים, להשוות את זכויותיהם לאלו של האזרחים הלבנים. את המאבק הוביל הכומר מרטין לותר קינג, שהקים את התנועה לזכויות האזרח שנאבקה ועדיין נאבקת על קיום זכויות אלו. לאור הצלחתה התנועה, קמו ארגונים לא ממשלתיים רבים נוספים, שהציבו לעצמם כמטרה את השמירה על זכויות האזרח, בין אם בארצם שלהם או ברמה בינלאומית.

​

בישראל קיים מספר רב של ארגוני זכויות האדם. בעקבות הקמת האגודה לזכויות האזרח בשנת 1972, קמו החל מאמצע שנות ה-80 של המאה ה-20 מספר גדול של ארגוני זכויות האדם. בניגוד לאגודה לזכויות האזרח, המטפלת במכלול זכויות האדם, רוב רובם של הארגונים האחרים ייחדו את פעילותם לנושא אחד (פלורליזם דתי, זכויות עובדים, זכויות בריאות) או לקבוצת אוכלוסייה מוגדרת (ילדים, נשים, ערביי ישראל, עובדים זרים, אנשים עם צרכים מיוחדים, פלסטינים, מיעוטים מגדריים ועוד).

כפעילת זכויות אדם - אני שמחה לסייע ככל העולה בידי לארגונים אלה - הן בפעילויות והן בעבודה מן הסטודיו.