אמיר ביתן צילום עירוני

אורבניזם (Urbanism) הוא התמקדות מחקרית בערים, בחיים בסביבה עירונית ובאזורים עירוניים: בהיבטים ובמאפיינים הגאוגרפיים, הכלכליים, הפוליטיים והחברתיים שלהם כמו גם בהשפעה ההדדית של הסביבה הבנויה.

 

אזור תעשייה הוא אזור - לרוב ביישובים עירוניים ולעתים גם ביישובים קטנים - המיועד למפעלי תעשייה, בתי מלאכה, מוסכים וכדומה, ועסקים המשרתים מפעלים אלה.

 

בלוק עירוני - שטח בנוי הנמצא בין כמה רחובות אשר במרכזו לא קיימים כבישים (למעט חנייה) ובו ניצבים מספר מבנים.

 

בליה עירונית - תהליך שבו רקמות אורבניות עוברות פחת, ומתנוונות לאורך זמן רציף כלשהו.

 

בנייה טורית - צורת בינוי שבה כל מבנה לאורך רחוב נבנה על כל רוחב המגרש וצמוד לשני המבנים הסמוכים אליו. בנייה טורית היא סוג בנייה נפוץ מאוד במקומות רבים בעולם, והיא יוצרת לרוב קו בניין ברור מאוד ובניינים בעלי חזית אחת קדמית וחזית אחת אחורית.

 

בנייה רוויה - בינוי הממצה את שטח הקרקע באופן מרבי וממקסם את אחוזי הבנייה.

 

גן - שטח פרטי פתוח או שטח ציבורי פתוח (במקרה של גן ציבורי) שעוצב לשמש כמקום טבעי עם צמחייה רבה או שנותר כזה לאחר שצמחה סביבו העיר.

 

גרפיטי הם ציורים הנעשים על גבי רכוש, הן ציבורי והן פרטי. גרפיטי יכול להיות אמנות, ציור או כתובות. בדרך–כלל מדובר בציורים שנעשים ללא הסכמת בעלי הרכוש - ועל כן מדובר בעבירה על החוק ובוונדליזם.

 

דרך - ציר המוביל ממקום אחד לאחר. ראו גם כביש.

 

הולכי רגל - אנשים שתנועתם בעיר היא ברגל, לעומת תנועה בכלי תחבורה.

 

התחדשות עירונית - תהליך שעובר על רקמה עירונית ובו מבנים ישנים מוחלפים בחדשים או שמשופצים ומורחבים.

 

ונדליזם - תופעה שבה אנשים משחיתים רכוש פרטי או ציבורי שאינו שייך להם, בדרך כלל ללא סיבה רציונלית, בלא להפיק רווח ישיר מההשחתה.

 

זבל - אשפה, חומרים ומוצרים בלתי רצויים, שיש להיפטר מהם.

 

זכויות בנייה - הזכויות המוגדרות על פי חוק, בצורה של תוכנית בניין עיר המהווה מסמך סטטוטורי, לבנייה במגרש מוגדר מסוים. זכויות הבנייה כוללות את כל ההגדרות מבחינת שטח הבנייה, ייעוד הבנייה, גובה הבנייה, קווי הבניין וכו'.

 

חזית מסחרית - בניין מגורים או משרדים אשר בחזיתו הראשית הפונה לרחוב קומת הקרקע היא קומת מסחר המשרתת את הולכי הרגל.

 

חנה וסע - חניון שייעודו המרכזי הוא לאפשר ליוממים לעבור מכלי תחבורה פרטי לתחבורה ציבורית.

 

חניון - מגרש או בניין המתוכנן לאפשר לכלי רכב לעמוד בו.

 

טיילת - דרך המיועדת להולכי רגל ורוכבי אופניים שלאורכה נעים אנשים לצורך ספורט, בילוי והנאה ולאו דווקא כדי להגיע ממקום למקום. בטיילת מושקע לרוב פיתוח שטח המותאם לאופייה ולמיקומה. טיילות מוקמות לצד דרכים עם נוף מיוחד, כגון חוף ים, פארקים וכדומה.

 

יוממות - תופעה חברתית המתקיימת כאשר אנשים המתגוררים ביישוב מסוים נוסעים מדי יום למקום עבודתם הנמצא ביישוב אחר.

 

כביש - ציר תחבורה המיועד לכלי רכב.

 

כיכר - חלל עירוני ציבורי שאליו מתכנסים לרוב מספר רחובות המשמש את הציבור לצרכים שונים ומשתנים.

 

לנדמארק - נקודת ציון עירונית.

 

מדרכה - מסלול ברחוב המיועד להולכי רגל ומבדיל בינם לבין כלי הרכב הנוסעים בכביש.

 

מדיניות התכנון הישראלית בירושלים המזרחית

 

מתוך המסמך "הסדרה כלל מערכתית של עבריינות הבנייה בירושלים" דצמבר 2009, דו"ח מדיניות התכנון הישראלית בירושלים המזרחית, עיר עמים.

מאז 1967, נבעה במידה רבה מהשאיפה להשגת ריבונות ישראלית מלאה על השטח, וכפועל יוצא מכך גם חתירה לשימור רוב ישראלי מוצק בעיר. ואכן, מאז 1967 בנתה ממשלת ישראל קרוב ל–50,000 יח"ד בירושלים המזרחית עבור האזרחים הישראלים; בתקופה המקבילה, נבנו בסיוע ממשלתי פחות מ–600 דירות עבור הפלסטינים תושבי העיר - האחרונה שבהן לפני יותר משלושים שנה. כמו כן ישראל הציבה וממשיכה להציב חסמים רבים בפני התפתחות השכונות הפלסטיניות באפיק של בנייה פרטית - ראשית, כ–35% מהקרקעות בירושלים המזרחית הופקעו ועליהן נבנו השכונות הישראליות הגדולות (גילה, הר חומה, הגבעה הצרפתית ועוד).שנית, על מרבית האדמות שנותרו בידי הפלסטינים לאחר הפקעות אלו (כ–45 קמ"ר) לא ניתן לבנות מכמה סיבות:

 

"שטחים ירוקים": כ–30% מתוך האדמות שנשארו בבעלות פלסטינית לאחר ההפקעות הוכרזו כ"שטחים ירוקים", שבהם אין כל אפשרות לבנות.

היעדר תוכניות מתאר: הרשויות הישראליות לא אישרו כמעט אף תוכנית מתאר לאזורים הפלסטיניים בעיר המזרחית, וללא תוכנית מתאר תקפה אין אפשרות להוציא היתרי בנייה. בכל מקום אחר בישראל, תכנון סטטוטורי הוא באחריות הממשלה. בירושלים המזרחית, מרבית הנטל של התכנון הסטטוטורי נופל על כתפי התושבים הפלסטינים. מראשית שנות ה–2000 התחילו בתכנון תוכנית מתאר כוללת לירושלים, אך למרות העובדה שהתוכנית אושרה בוועדה המחוזית להפקדה לעיון הציבור (כבר בשנת 2009), שר הפנים אלי ישי מעכב את הפקדת התוכנית כיוון שלדעתו היא נדיבה מדי בכל הנוגע לאפשרויות הבנייה שהיא פותחת בפני תושבי העיר הפלסטינים.

קרקעות שאין רשומות: על מנת לקבל אישור בנייה על אדם להציג רישום מוסדר של הקרקע על שמו במרשם המקרקעין. במקרה של קרקע שאינה רשומה, שהוא המקרה הנפוץ בירושלים המזרחית, דורש החוק הוכחה לזיקת בעלות בין המבקש לבין הקרקע כחלופה להוכחת בעלות (על ידי תצהירים מטעם שכנים, מוח'תאר הכפר, עורך–דין וכו'). מתחילת העשור הנוכחי, הנהיגו רשויות התכנון בירושלים החמרה החורגת מדרישות החוק ולפיה תושב שבבעלותו קרקע שאינה מוסדרת, המבקש לקבל היתר בנייה, יפעל לרישום הקרקע באמצעות הכנת תוכנית לצורכי רישום (תצ"ר) וכמו כן על המבקש לפתוח תיק רישום ברשם המקרקעין. דרישה זו מקפיאה בפועל את הליך הרישוי, במקרים רבים, כבר בראשיתו.

אחוזי בנייה נמוכים: באזורים המעטים שבהם כן קיימת תוכנית מתאר, אחוזי הבנייה הניתנים הנם נמוכים מאוד: ניתן לבנות רק על 25%-75% מהשטח, לעומת אחוזי בנייה גבוהים בהרבה בעיר המערבית (75%-125%). אישורי הבנייה המעטים שניתנו לאורך השנים אינם עונים על צורכי האוכלוסייה ההולכת וגדלה: מאז 1967 האוכלוסייה הפלסטינית גדלה מ–70,000 איש ל–270,000 איש, אך בתקופה זו ניתנו אישורי בנייה לכ–14,000 יחידות דיור בלבד. ראוי לציין כי על פי הערכות של עיריית ירושלים, הגידול הטבעי בקרב האוכלוסייה הפלסטינית מצריך בנייה של 1,500 יחידות דיור חדשות מדי שנה. גם עיריית ירושלים מכירה באחריות השלטון הישראלי לתת–התכנון במזרח העיר. במסמך רשמי היא מונה את הסיבות לבנייה הלא חוקית: לצד תופעה של גידול אוכלוסייה מול חוסר בקרקעות או באפשרות לבנות בנייה רוויה, נמצאות גם סיבות של היעדר תוכניות מתאר ותוכניות אב מספקות... היעדר רישום קרקעות במזרח העיר והיעדר שירותים ממשלתיים לרישום קרקעות... (וכן) חוסר תיאום בין גורמי הממשל.

 

 

מטרופולין - "עיר אם", עיר גדולה ומרכזית אשר ערים קטנות יותר ויישובים קרובים נסמכים עליה בפונקציות רבות ובתעסוקה.

 

מעבר חצייה - מעבר בטיחותי המיועד להולכי הרגל לחציית כביש.

 

סגרגציה גאוגרפית - הפרדה גאוגרפית בין אוכלוסיות או סוגי שטח. הפרדה זו נובעת בדרך כלל מהעדפות אישיות, אך לעתים גם כתוצאה ממדיניות ממשלתית או של ארגונים ומוסדות רשמיים.

 

ספסל - רהיט המיועד לישיבה, בדרך כלל של יותר מאדם אחד. לרוב, מוצבים ספסלים במקומות ציבוריים, כגון רחובות וגנים ציבוריים.

 

עיצוב אוניברסלי - מטרתו להפוך את המערכת (מבנה, מכשיר, נוהל, מערך שיעור וכיוצא בזה) לכזו שמגוון האנשים היכולים לתפעל אותה ביעילות או לקבל ממנה שירות יעיל הוא מקסימלי, כולל אנשים עם לקות המצוידים או שאינם מצוידים בטכנולוגיה מסייעת.

 

עיר נמל - עיר שבה נמל גדול בעל תפקיד מרכזי בכלכלה העירונית. עיר נמל משרתת ערים רבות סביבה ומשמשת מוקד שממנו מגיעות רוב הסחורות ומוקד תחבורה היסטורי.

 

עירוב שימושים - גישה תכנונית המשלבת פונקציות שונות במגרש או מתחם אחד, הכוללות לרוב גם מגורים. עירוב שימושים יכול להיות במבנה רב תכליתי הכולל מסחר, משרדים ומגורים או במבנה ציבור הכולל פונקציות ציבוריות עם מסחריות וכדומה.

 

פארק - ראו גן

 

פנס רחוב - מקור אור מוגבה הניצב בשולי הדרך. מופעל בשעות חשיכה וראות לקויה.

 

פרוור - אזור מגורים גדול הממוקם בשולי העיר או המטרופולין, אשר רוב הגרים בו עובדים במרכז העיר. פרוורים מאופיינים בצפיפות מגורים נמוכה מאוד והם לרוב מקושרים לסביבתם בכבישים בין–עירוניים.

 

פרווּר - תהליך של צמיחת עיר או אזור מטרופוליני על פני שטחים פתוחים גדולים מאוד ההופכים לפרווריה.

 

צומת - מפגש של שני כבישים או יותר באותו המפלס (להבדיל ממחלף), שבו יכולה התחבורה הגלגלית לשנות את נתיבה באמצעות רמזור המכוון אותה או על פי כללי מתן זכות קדימה, בצמתים עמוסים פחות.

 

ציר - מונח כללי לדרך, עירונית או בין–עירונית, כגון רחוב, כביש או מסלולים קוויים מסוגים שונים, שמהם מתפצלים רחובות משניים.

 

צלם עירוני - דמות הצלם משתקפת במראה.

 

צפיפות דיור - יחס האוכלוסייה לשטח דיור, גם בבניינים רבי–קומות. כלומר, שטח הדיור הממוצע של כל תושב. בבנייה רוויה וגבוהה בעיר יכולה להיות צפיפות אוכלוסין גבוהה מאוד אך צפיפות דיור דלה.

 

קו רקיע - צללית העיר והמראה הכללי של הבניינים המזדקרים מעל קו האופק.

 

קולונדה (וכן אכסדרה, סטיו או ארקדה, כאשר היא מקושתת) - שדרת עמודים בחזית של מבנה שמהווה מעבר מקורה לאורך הרחוב. לאורך מעבר זה יכולים הולכי הרגל ללכת בלי להיחשף לשמש או לגשם ולכן קולונדות מסחריות, כאלה שלאורכן חנויות רבות, מצליחות פעמים רבות. קיימים רחובות רבים בארץ ובעולם שבהם קולונדה מסחרית לכל אורך הרחוב.

 

רחוב - חלל ציבורי אשר סביבו נמצאים בניינים ואתרים שונים. הרחוב הוא היחידה הבסיסית ביותר המרכיבה את המרקם והשלד העירוני. רחוב טיפוסי כולל מדרכות בשני צדיו וביניהן כביש המיועד לכלי רכב ממונעים. חתך הרחוב ועיצובו הם נושאים מרכזיים בתכנון העירוני, אשר משפיעים על אופי הרחוב ועל תפקידו במערכת העירונית השלמה.

 

רכבת קלה - סוג של רכבת הכולל חשמלית ורכבות הבנויות מכמה קרונות הפועלות במפלס הרחוב. הרכבות הקלות קטנות ואיטיות יותר מהרכבת התחתית והן חייבות להשתלב ברקמות העירוניותשבהן הן עוברות.

 

רכבת תחתית - רכבת שמסילתה סלולה במנהרות תת–קרקעיות מתחת לפני העיר. רכבת תחתית היא אמצעי תחבורה ציבורית נפוץ בערים גדולות רבות בעולם, ויתרונה הגדול הוא האפשרות ליצור מערכת הסעה המונית יעילה במיוחד בלי לפגוע ברקמות העירוניות שמעליה או ברציפות העירונית לאורך קווי הרכבת.

 

שבילי אופניים - שבילים מסומנים המיועדים לנסיעה בטוחה ונוחה יותר של רוכבי אופניים בתחומי העיר. השבילים מסומנים לאורך מדרכות רחבות, שדרות ושטחים ציבוריים פתוחים והם מעודדים נסיעה באופניים.

 

שוק - מקום, לרוב במרכז עיר או יישוב, שבו מתקיים מסחר ברמה הפשוטה ביותר של דוכנים המוכרים מוצרים שונים לצרכנים או נמכרים בין סוחרים בשוק סיטונאי. שווקים מתפתחים בדרך כלל באופן טבעי בעיר במקום שאליו קל לתושבים להגיע ברגל ובו קיימת גם גישה נוחה לסוחרים המביאים את הסחורות.

 

שלט - מוצב לצד הדרך ונותן הנחיות למשתמשים בה. בשונה מתמרור אין הוא בבחינת חובה חוקית ואי–ציות לו אינו מהווה עבירת תנועה.

 

תחבורה ציבורית - מערכת של כלי תחבורה שונים המתוכננים להסיע את הציבור לאורך מסלולים ידועים מראש, ובקיבולת נוסעים גדולה הרבה יותר לעומת תחבורה פרטית.

 

תעלה - לרוב נחצבת באופן מלאכותי בידי האדם, ומיועדת למטרות תעבורה, ניקוז שטחים מוצפים או מסחר. התעלות מקשרות בין נהרות, ימים, אוקיינוסים או אגמים, ומשמשות למעבר סירות ואוניות.