פליאוליטית במאה ה-21
בישול פליאוליטי, ללא גלוטן וללא סוכר... ועוד הרבה דברים שעושה האישה הפליאוליטית
איך מסתדרים מחוץ לבית?
בשבוע השני להיותי פליאוליטית היתה החתונה של עינת ואביעד. המכנסיים שתכננתי ללבוש כבר הרגישו קצת גדולים עלי, אבל עיקר החשש שלי לא היה איך אני נראית, אלא מה יהיה שם, איך אסתדר מחוץ למטבח הבטוח שלי, עם אוכל שלא אני בישלתי ועם המון פיתויים?
למרות שהחתונה היתה באבו-גוש, הצלחנו לאחר ולהגיע ישר לחופה... אני שונאת לאחר,
אבל הפעם שמחתי שחסכתי את ההתלבטויות בשאלת מנות הפתיחה...
אחרי סיבוב הריקודים הראשון, התחילו לזרום אל השולחן צלחות עמוסות כל טוב - רגע האמת הגיע: הייתי צריכה להחליט מה לעשות? ובכן, כמו פליאולטית טירונית והיסטרית אכלתי רק מה שנראה "פליאו-גלאט-כושר" והזזתי הצידה את כל המטעמים החשודים - מלצר חד-עין
בא ושאל בעדינות אם הכול בסדר, הסברתי לו על הדיאטה החדשה וביקשתי עוד סטייק במקום הר של תפוחי אדמה אפויים...
אחרי שצברתי נסיון והעזרתי לאכול במסעדה, הפכתי ל"ביצ'ית" שמלצרים לא סובלים: ביקשתי להבין ממה עשויות המנות, שאלתי אם אפשר להחליף פריט אחד באחר או אם ניתן להכין את המנה בצורה אחרת. אני נזכרת שבמסעדה אחת לא הסכימו להגיש לא המבורגר "נטו" בלי הלחמנייה - במקום להתרגז, הזמנתי את המנה, וכשהגיע ההמבורגר המיוחל הוצאתי אותו מן הלחמנייה ובקשתי מהמלצרית לקחת ממני את הלחמנייה...
עם הזמן למדתי להסתדר כמעט בכול מסעדה, צריך רק לחייך ולבקש מראש לקבל את האוכל בלי תוספת לחם או פיתות, וכמובן בלי צ'יפס, חומוס וטחינה - מייד שואלים אותי אם אני "ללא גלוטן" ואני אומרת שכן ולא מנדנדים לי יותר (נכון להיום רק במסעדה ירושלמית אחת ידעו מה זה פליאו). מן הסלט אני שולה את הקרוטונים, ואם פיספסתי אחד או שניים זה ממש לא נורא, הסטייק שלי זוכה לפעמים לתוספת צ'יפס בטטה, או אנטיפסטי. אני אוהבת להזמין ארוחה שכולה מבוססת על מנות הפתיחה בתפריט, גיליתי שמנות אלה ברובן הכי טעימות ו"פליאוליטיות להמדרין".
לגבי שתייה במסעדה, חשוב להיזהר ממיץ פירות סחוט טרי - אני מזכירה לעצמי שוב ושוב שכוס מיץ תפוזים עשוייה מארבע תפוזים סחוטים מלאי סוכר... וגם במיץ אשכוליות טרי יש אותה כמות של סוכר למרות טעמו המריר.
אז מה אני שותה בכול זאת? מים וסודה! למדתי לאהוב סודה, אני מוסיפה לכוס פלח לימון או מעט מיץ לימון סחוט. מדיי פעם אני מפנקת את עצמי עם "קוקטייל מרינדה": שליש כוס מיץ תפוזים או אשכולית ורודה עם סודה.
ולקינוח... כן... זה לפעמים עדיין מעציב אותי... אז אני מזמינה אספרסו ארוך, אספרסו כפול או שני אספרסו.
לפעמים, אני חורגת מכול הכללים, אוכלת מה שמתחשק, נהנית, וממשיכה הלאה!