השלג הראשון השנה מחזיר אותי אל עידן קדמוני
- veredbitan
- Jan 11, 2015
- 1 min read
סוף סוף יורד שלג, בתוך שעה הוא נערם על האדמה ושקט קדמוני משתלט על העיר. כמות המכוניות שנוסעות ברחוב פוחתת והולכת, והכביש הופך להיות נתיב לבן להולכי רגל. הקצב משתנה - הכול עובר להתנהל במהירות הליכה של חמישה קמ"ש. זה הזמן לנעול מגפים מרופדות, ללבוש את מעיל הצמר הירוק, וללכת ברגל, בלי למהר, לבקר חברים שגרים במרחק שלושה רחובות ממני ולא ראיתי חודשים. זה הזמן לשבת קרוב קרוב אל הקמין המוסק בגזעי עץ שנאספו במהלך השנה, ליהנות מחום של אש אמיתית וממראה להבות מרצדות מהפנטות. זה הזמן להאיר את הבית עם נרות, להתכסות בשמיכה ולהיזכר בסיפורי שלגים משנים עברו...
בשקט הקדמוני הזה אין חשמל והמחשב לא עובד, אין פייסבוק ואין 'מיילים' לענות עליהם... אני הולכת לישון מוקדם, משלימה שעות שינה, אוספת כוח עד שאור הבוקר יעיר אותי.