top of page

היום שבו המציאו את המִגדר

מגדר (באנגלית: Gender, ג'נדר) הוא מונח במדעי החברה המתייחס לאותן הבחנות בין הגבר לאישה שהן תלויות חברה ותרבות. זהו למעשה התרגום הפסיכולוגי חברתי-תרבותי למונח זוויג (sex) לתיאור הזכר או הנקבה, על-פי מאפיינים פיזיולוגיים ואנטומיים (כגון כרומוזומים ואיברי מין).


במשמעותו המקורית המונח מגדר הוא תרגום חברתי–תרבותי של המין הביולוגי, המגדיר כיצד צפויים נשים וגברים להתנהג ולהראות בכל חברה נתונה. בהתאם לכך, נשים צפויות להתנהג על פי קודים חברתיים ולהיות נשיות בהתאם לסטריאוטיפים ומאפיינים מקובלים של נשיות. למשל, נשים נתפסות בחברה כמזוהות עם המרחב הפרטי (בית, ילדים, משפחה) והגברים עם המרחב הציבורי (עבודה, פוליטיקה, מסחר). בהתאם לכך נשים אמורות להיות מונעות מרגש לעומת גברים שאמורים להיות מונעים מהגיון.


אני תוהה לגבי היום הזה, לגבי הרגע שבו התחילו בני האדם התבוניים להבחין בין המינים...

מה קרה ביום אחד, שבו התפנו הקדמונים ממירוץ הישרדות האינסופי, ישבו על הכורסא ליד האש, וחשבו לעצמן/ם: זאת כזאת... וזה כזה..


אולי הצייד היה טוב באותה שנה?

אולי היה להם יום פנוי?

אולי זה קרה אחרי שמשהי מן השבט זרקה בטעות גרגרי שעורה ליד למערה והם נבטו והעלו יבול... ואפשר היה ללקט אותם בקרבת המגורים?

אולי הצייד הטוב איפשר להכין בגדים חמים יותר באותה שנה, והדאגות לבריאות הילדים פחתו?

החלוקה המגדרית יכלה להתאפשר בעידן של פנאי ורווחה בלבד, היא תוצר של ימי שפע וביטחון - בהם הקבוצה החלה לאבד את כוחה - והפרטים השבעים יכלו לעסוק בגילוי תכונות נוספות הקיימות בהן, מלבד התכונות שהבטיחו הישרדות יום יומית.


סביר להניח שהחלוקה המיגדרית התאפשרה עם תחילת העידן החקלאי.

זמינות המזון בכמויות ובקרבת מקום המגורים, גרמה לתכונות על-מיגדריות, כמו תושייה וכושר הישרדות, לאבד מחשיבותן.

תכונות כמו חן ועידון, שעד אותה עת לא היו חשובות, החלו לעלות בערכן...

חלוקת התפקידים על פי המין, ולא על פי הכישרון האישי הלכה והתגברה... גדל החיבור בין המין המוכתב ביולוגית, לבין מערכת ההגדרות והאבחנות התרבותיות שמיוחס לאותו מין...


כיום כששתי בנותי בוגרות, מטרידה אותי יותר מאי פעם ההכוונה שנתתי להם במודע ושלא במודע, מגיל צעיר להיות שייכות למיגדר אליו נולדו, והחינוך שקיבלו להתנהגויות ונורמות של "להיות נשים". ההכנה להשתייכות המגדרית התחילה עוד לפני הולדתן. אחת מהשאלות הראשונות שאנשים שאלו אותי כאישה בהיריון היא מהו מין התינוק. זוהי ההתחלה של ההדרה החברתית שמשיכה לכל אורך חיינו ונדמה שמוצא ממנה אינו קל.

ולמה אני כותבת על זה? בגלל שסביבי אני מגלה כל יום נשים רבות ואמיצות, שלמרות ההדרה החברתית, הגיעו לעמדות מפתח במשפחות המודרניות, בעבודה ובחברה. לכבוד שתי נשים כאלה: אפרת ויהודית, שנישאו לפני ימים אחדים, אני מגישה את עוגת החתונה הפליאוליטית הראשונה - עוגת בראוניז, מצופה בשמנת מתוקה מוקצפת עם 2 כפות "סוכר מקרר" (אריתריטול) ומקושטת בפירורי שוקולד מריר ופרחים.



מזל טוב לכן


bottom of page