top of page

נוף ילדוּתי

הפוסט הראשון בבלוג שלי עלה ב-11 לינואר, כמו זה גם הוא נולד ביום שלג.

הפליאוליטית מטיילת במטע האורגני של קיבוץ רמת רחל. הקרקע עטופה שכבת שלג עמוקה, והלבן באופק מגיע מזרחה יותר ממה שזכרתי מילדותי.

פעם גידלו במטע הזה תפוחי עץ ודובדבנים חמוצים, כעת מגדלים דובדבני ענק מתוקים אורגניים. העצים עומדים מסודרים, עירומים.

לייד הכוורות בחלקה העליונה, מאות דבורים משוטטות על השלג מבולבלות מרוב קור, איבדו את חוש הכיוון...

אני הולכת עכשיו עם שני כלבים מאושרים בשלג העמוק, אז הלכנו אבא ואני עם כלבי זאב גדולים שקיבלו - כול אחד בתורו - את השם טייגר.

הזמן כאילו נעצר פה, אבל לא לעולם חוסן - לצערי הכול עומד להיהרס - שכונת ענק עומדת להיבנות של מורדות ההר, העצים יעקרו ובתי קומות ימחקו כל זכר לנופיי הילדות.

מצרפת צילום למזכרת !

bottom of page