הפליאוליטית במאה ה-21 לא רק מלקטת, אלא גם מתחילה לעבוד בחימר.
העבודה בחימר מתאימה לי, היא איטית ומתמשכת, התוצאות אינם מיידיות, דורשת סבלנות רב, אבל הסיפוק בתום התהליך גדול. כול כלי שנוצר בשתי הידיים הוא ייחודי - לפעמים איננו מושלם כפי שרציתי - אבל לעולם הוא לא ידמה לכלי שהוכן בבית חרושת. כל כלי חדש שאני מכינה דורש תכנון, והרבה שלבי עבודה עד שהוא יוצא מוכן ומזוגג מן התנור. משבוע לשבוע אני לומדת לאהוב את החימר, והראש גדוש בהמון מידע ואלפי רעיונות שאני רוצה ליישם.
את הצנוניות החתוכות והמתובלות צילמתי בתוך מגש, שעיצבתי מעלי-חימר בתבנית עלי-גרניום עם גלזורה ירוקה.